שכחו אותו בבית

מוריניו קיבל כמעט כל מה שרצה, אבל נכשל. אנצ'לוטי כבר מימש את הפוטנציאל - אבל קרס אחרי נפילת מתח. על בניטס אפילו אין צורך להרחיב. רק זינדין זידאן - חסר הניסיון, השקט וזה שמוביל דרך אחראית ונטולת רכש מפוצץ - משאיר את ריאל מדריד בטופ העולמי כבר שנתיים ברציפות. אז איך זה שעדיין יש מי שמפקפק בו?

בדיוק שנתיים עברו מאז מונה זינדין זידאן למאמן ריאל מדריד, במה שהוגדר בזמנו כמהלך הזוי. הצרפתי, שכשחקן היה אגדה גם במדי הנבחרת וגם במדי הבלאנקוס, תיפקד באותם ימים כמאמן קבוצת קסטיליה מהליגה השלישית – ולא רשם שם הצלחה מדהימה. אמנם תחתיו הקבוצה נאבקה על העלייה לליגה השנייה, אבל עם מאבקים שכאלה לא הולכים למכולת. בטח לא אם למכולת הזו קוראים ריאל מדריד – בייחוד כשהיא בוערת בעקבות כישלונו של רפא בניטס.

למעשה, אף אחד לא ציפה מזינדין זידאן להצליח. עזבו להצליח, אף אחד לא ציפה ממנו לא להיכשל. נתוני הפתיחה היו נוראיים: בגביע, הקבוצה הודחה כבר אחרי משחק אחד בעקבות פדיחת שילובו הלא-חוקי של דניס צ’רישב. בליגה, ריאל אמנם הייתה במקום השלישי במרחק של 5 נקודות ‘בלבד’ מהמוליכה ברצלונה – אבל זה הרגיש הרבה יותר. בייחוד אחרי התבוסה הביתית 0:4 בקלאסיקו חודש לפני כן.



הסגל, כך הסתמן באותם ימים, כבר עשה את שלו. הכותרות דיברו על מהפכה גדולה שתהיה בקיץ, אחרי היורו בצרפת. וזידאן? הוא בין כה וכה מקבל משכורת מהמועדון – כך שהוא חוסך הנחתה של מאמן נוסף. שיעביר את חמשת החודשים שנותרו לעונה, ואחר כך נטפל בבלאגן. אלא שאז, הקסם של זיזו החל לפעול.

 

הטוב בהיסטוריה
עזבו את הקאמבק הלא-נורמלי בליגה באותה העונה, כשהפער (שכבר היה 12 נק’ בשלב מסוים) צומק לנקודה אחת בלבד. זה לא נגמר בתואר, אז עזבו. עזבו גם את הזכייה באונדסימה בסן-סירו (גביע האלופות ה-11 בתולדות המועדון), שהייתה מופלאה לא פחות מאשר הוצאת המים מן הסלע. על זה תמיד אפשר לומר שמדובר נטו בעניין מנטלי, על רקע ה’כישלון’ בזירה המקומית – אז עזבו. במקום זה, בואו נדבר על מה שקרה אחר כך. מה שקורה עד היום.

להבליח עם זכייה אחת, בטורניר אחד, לאורך חצי אחד של עונה – זה משהו שכבר ראינו בכדורגל. ‘אפקט חילופי המאמן’ קוראים לזה. אבל זה דבר אחד להבליח עם זכייה באלופות, ודבר שונה לגמרי להרים מהקרשים סגל שחקנים שכבר הכריזו עליו כ’שבע’ ולהפוך אותו למכונה משומנת שלא עוצרת – וספרה 8 תארים מתוך ה-10 שזידאן ניהל כמאמן. רק אליפות הליגה בעונתו הראשונה (הגיע באמצע העונה) וגביע המלך בעונתו השנייה (הודח ברבע הגמר) חסרים לזיזו כדי לציין שנתיים מושלמות כמאמן ריאל.

ההצלחה של זידאן לא נתפסת. וזאת לא רק העובדה שהוא המאמן בעל אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר בהיסטוריית ריאל מדריד (79%). שימו את זה רגע בצד ותתרכזו במספר הזה – 8 מ-10. הבחור המקריח בן ה-45 – זה שהרימו גבות על עצם המינוי שלו והתחושה הייתה שהגיע רק כדי להעביר את הזמן – זכה בתוך שנתיים בשמונה תארים. זה יותר ממאמנים כמו רפא בניטס, קרלו אנצ’לוטי, ז’וזה מוריניו, מנואל פלגריני וחואנדה ראמוס – ביחד. הם, חמשת מאמני ריאל שקדמו לו, זכו יחד בשבעה תארים לאורך תקופה של כשמונה שנים. שבעה תארים ב-י-ח-ד. וזידאן? בתוך שנתיים, הביא שמונה גביעים לארון. שמונה. בתוך שנתיים. כשעל הדרך גם הביא דאבל ראשון מזה 60 שנה והפך לראשון אי-פעם שזוכה פעמיים ברציפות בגביע האלופות החדש.

 

 

מה שעולה חייב לרדת
אפשר לבקר את זידאן על הכל. על החילופים המאוחרים, על האמון העיוור בסגל שלו, על ההתעקשות ללכת עם כרים בנזמה באש ובמים – ואפילו על טעויות גדולות בניהול משחקים, כאילו היה מאמן טירון. בעצם, לא. על זה אי אפשר לבקר אותו. כי זידאן, למרות ההצלחה ההיסטורית ושבירת כל שיא אפשרי, הוא עדיין מאמן טירון. עם ניסיונות של טירון, עם טעויות של טירון. וזה בדיוק, אבל בדיוק, מה שהופך את הסיפור שלו לכל כך מרשים.

בימים אלה חווה זינדין זידאן את המשבר הראשון שלו כמאמן ריאל מדריד, כלומר – את המשבר הראשון שלו כמאמן. זו הפעם הראשונה שבה הוא נאלץ להתמודד עם ביקורות על תפקודו. הפעם הראשונה שבה הוא נאלץ לספוג האשמות. הפעם הראשונה שבה יש מי שרוצה לנדנד את הכיסא עליו הוא יושב. הפעם הראשונה בה הוא שומע אוהדים – אלה שהיללו אותו עד לפני חודשיים – קוראים לערוף את ראשו. כן, יש מי שרואה בירידה ביכולת של הקבוצה את סוף דרכו כמאמן ריאל. לא ‘תקשורת’, לא ‘בעלי מקצוע’, לא ‘פרשנים’. אוהדים. מהבית.

114 שנים חיכו דורות שלמים של אוהדי ריאל מדריד לשנה היסטורית של זכייה בחמישה תארים. 114 שנים הם התאכזבו, עד שהגיעה 2017. עד שהגיע זינדין זידאן. מאמן טירון, חסר ניסיון, שקיבל הזדמנות – ועשה היסטוריה. ואת זה, כך מתברר, יש מי ששוכח לו.

 

 

יותר ממאמן
הביקורת המרכזית מצד דורשי ראשו של זידאן היא שאמנם “הוא הצליח מאוד ועל כך צריך להודות לו, אבל עכשיו הורס את כל מה שבנה”. האמנם?

מאז זידאן נכנס לתפקיד, ריאל מדריד שינתה לחלוטין את פניה בהווה – ובעיקר את הצורה בה היא מתכוננת לעתיד. לא עוד רכש מפוצץ של כוכבי-על ויצירת תוצאות אינסטנט, אלא התבססות על הסגל הקיים ומחשבה על אלה שיובילו את הקבוצה בשנים הבאות.

בקיץ האחרון, הדרך שזידאן התווה למועדון תורגמה גם לשטח כשבמקום מוראטה, חאמס ופפה שעזבו – הונחתו חמישה צעירים, חלקם שחקני רכש וחלקם מדרידיסטאס שיצאו להשאלות. כולם עונים להגדרות של זידאן.

זידאן לא לבד בדרך הזו. שותפים לה הנשיא פלורנטינו פרס והמנכ”ל חוסה אנחל סאנצ’ס, שיחד עם זיזו בנו את הסגל בתחילת העונה. לכולם היה ברור שבניית סגל שמבוסס על צעירים עלולה להשתבש, אבל הלכו עם הדרך הזו בכל זאת. כל עוד היא הצליחה – היללו את ראשי המועדון על התנהלות אחראית. עכשיו, כשהיא מעט מקרטעת – מחפשים אשמים.

בריאיון שהעניק ל’אל אספניול’ בחודש אוקטובר האחרון, התייחס פלורנטינו לרגעים בהם הביקורת נשמעת מכל פינה: “ריאל מדריד צריכה להתרכז בפרויקט שלה מבלי להתייחס ללחץ מבחוץ. המועדון צריך לעשות מה שהוא חושב שנכון לו לעשות, גם אם מסביב יש קולות שמבקרים או לא מבינים למה הוא עושה את זה”.

ואכן, המועדון ימשיך לעשות מה שהוא חושב שנכון לו. ובין היתר, זה אומר שמי שמנצח על התזמורת הזו – זינדין זידאן – האריך רשמית את החוזה שלו עד 2020, כדי שימשיך להתוות את הדרך.

בהחלט יכול להיות שיש מאמנים מוצלחים מזידאן, או כאלה שהיו יכולים לקחת את הקבוצה הנוכחית ולהפיק ממנה אפילו יותר ממנו – אבל זידאן, כך רואים במועדון, הוא יותר ממאמן. הוא מנהיג, הוא מוביל דרך. אחרי שנים ארוכות בצל, ריאל מדריד שבה איתו לקדמת הבמה והפכה תחתיו לקבוצה הטובה בעולם – עם עתיד מבטיח. ואת ההישג הזה זוכרים היטב במועדון, גם אם יש אוהדים שמנסים לשכוח.





3
הגב

avatar
3 Comment threads
0 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
3 Comment authors
אאאדניגוזה Recent comment authors
  Subscribe  
החדש ביותר הישן ביותר הפופולרי ביותר
מעקב אחרי דיון
גוזה
אורח
גוזה

זידאן זה מאמן עם סבלנות, וסבלנות זה מה שהאוהדים צריכים להחזיר לו.

דני
אורח
דני

כתבה ממש לא אובייקטיבית! אז אני רוצה להגיד שבשנתיים היפות האלה היה הרבה מזל לזידאן (לא לוקח ממנו את מה שהוא תרם כמובן) . אמרתי את זה גם שהקבוצה הייתה בשיא שלה! נצחונות דחוקים בדקות האחרונות(גם נגד קבוצות בינוניות), הרבה שערים שבאו מההגנה(שעד היום מפקירה את נבאס) , חילופים גרועים/מאוחרים וכמובן בנזמה. כל אלה מראים על חוסר מקצועיות והמון מזל. לצד כל מה שכתבת אי אפשר להתעלם גם מזה.

אאא
אורח
אאא

אתם רציניים שמונה תארים מתוכם זה כל מיני תאריך הזויים כל מיני גביע הנפדרציות ומועדונים וכל מיני תאריך מפוקפקים אי אפשר לתת אמון במאמן שנמצא בפיגור 16 נקודות מהמובילה