היום שאחרי

קבוצתית יותר, קלילה יותר, אנרגטית יותר ועם כישרונות צעירים שמרעננים את השורות. ריאל מדריד העניקה מול רומא תצוגת תכלית בעידן פוסט-כריסטיאנו, ואותתה למי ששקל להספיד אותה שכדאי לו לחשוב על זה שוב. וגם: קיילור עושה כאב ראש ללופטגי, מריאנו מוכיח שהוא מסוגל להפוך לג'וקר של הבלאנקוס העונה

1. בריאיון שהעניק מאמן רומא אוסביו די-פרנצ’סקו לקראת המשחק מול ריאל, איבחן האיטלקי את השינוי שלראייתו עברה ריאל מדריד תחת לופטגי: “בתקופת זידאן, זה הרגיש כאילו ריאל נרדמת במהלך משחקים ופתאום מתעוררת. עכשיו היא קבוצה יותר עקבית”. האבחנה הזו התבררה כתיאור מושלם למפגש בין הקבוצות, בפתיחת העונה בליגת האלופות.

ריאל מדריד של זינדין זידאן הייתה מכונה משומנת היטב, אבל עם חוסר יציבות משווע – גם לאורך העונה, אבל בעיקר בזמן משחקים. לפרקים הציגה כדורגל גדול, לפרקים העדיפה לנמנם ולשמור כוחות. תחת לופטגי, לפחות בחודש הראשון לכהונתו כמאמן, ריאל משתדלת לשמור על אותו הקצב לאורך כל 90 הדקות – לא משנה מה מראה לוח התוצאות. זה בדיוק מה שקרה מול רומא.



האורחת מאיטליה נכנסה רע מאוד למשחק, ספק מהתרגשות ספק מפאניקה לנוכח העוצמות שהפגינה אלופת אירופה. מהרגע הראשון, ריאל חנקה כל יומרה של רומא לנסות ולפתח משחק – מה שכבר מהפתיחה הכריע את השליטה בקצב. אחרי שגם הושג שער היתרון ובהמשך גם השער השני, הציפייה הייתה שריאל תוריד רגל מהגז ותנוח קצת – בייחוד לנוכח לוח המשחקים הצפוף שעוד מצפה לה. במקום זה, לופטגי הכניס את סבאיוס, אסנסיו ומריאנו ששמרו על הרעננות והקלילות.

 

 

2. הקלילות הזאת התאפיינה לא רק במובן הפיזי, אלא גם במנטלי. אי אפשר להתעלם מזה. לכריסטיאנו רונאלדו יש מקום של כבוד בהיכל התהילה של הכדורגל העולמי בכלל ושל ריאל מדריד בפרט, אבל איתו ובלעדיו אלה שני סגנונות שונים לחלוטין.

הקפטן סרחיו ראמוס תיאר את זה בצורה נכונה: “כריסטיאנו לקח לנו הרבה, אבל נתן בתמורה המון”. התמורה היא, כמובן, כמויות סיטונאיות של שערים. אבל כדי לקבל אותה, ריאל הקריבה את כל סגנון המשחק. היא נבנתה סביבו, טקטית ומנטלית. שחקנים חיפשו אותו, צעירים נרתעו לא להשביע את רצונו, מרבית הכדורים הגיעו אליו – ומשחק שהוא לא מבקיע בו משרה אווירה מתוחה-משהו על הדשא. אלה הם החיים, בכל דבר טוב יש גם טיפה רע. הדבש והעוקץ.

המשחק מול רומא הראה נהדר את שני הצדדים. מצד אחד, ריאל הגיעה ל-30 מצבי הבקעה – וזעק לשמיים כמה חסרה רגל מסיימת קטלנית כמו זו של כריסטיאנו. אבל מצד שני, ריאל הגיעה למספר הלא-נורמלי הזה של מצבים בגלל חסרונו של כריסטיאנו. בגלל שכולם היו שותפים למשחק בחילופי עמדות, בתנועות מהירות, בחופש פעולה. כל המשחק של ריאל נראה משוחרר יותר, קליל יותר, מהנה יותר… קבוצתי יותר.

הטענה הזו לא באה חלילה לפגוע באיזושהי צורה בכריסטיאנו, ולא מפחיתה בגרם את התמורה האדירה שלו לאורך תשע העונות האחרונות. אבל עובדתית, ריאל שינתה את כל הגישה שלה. היא לא משחקת עבור שחקן אגדי אחד, אלא מחפה על זה בסגנון קבוצתי ומגובש. כולם רצים, כולם מגנים, כולם תוקפים. יחידה אחת. ולפחות כרגע, זה נראה טוב מאוד.

 

 

3. כן, ריאל מדריד נראית טוב מאוד. בניגוד לכל נבואות הזעם על התפרקות והתרסקות ביום שאחרי זידאן/כריסטיאנו, הבלאנקוס פשוט נראים מצוין. שחקנים רבים המשיכו את הכושר הנפלא שלהם מסיום העונה שעברה, ופתחו את זו הנוכחית בצורה פנטסטית. כמעט כל שחקן בקבוצה התעלה על עצמו במשחקים הראשונים לעונה ונותן מעצמו עוד טיפה מאמץ לטובת הכלל. אין כמעט שחקן שאפשר לומר עליו אחרת, וזה כולל גם את כרים בנזמה המושמץ – שלמרות משחק בינוני מאוד מול רומא, נראה הרבה יותר חד מאשר בתקופות אחרות.

מי שתפס את מקומו של כריסטיאנו כאחד ממנהיגי הקבוצה הוא לוקה מודריץ’. הקוסם הקרואטי תמיד היה שחקן חשוב ומשמעותי, אבל נדמה שהשנה האדירה שעוברת עליו – בתוספת עליית קרנו גם בתחרויות על פרסים אישיים – העלתה את מעמדו של לוקה עוד יותר גם בקרב השחקנים והאוהדים. על הדשא, הגאון מזאגרב עושה פחות או יותר מה שהוא רוצה ותורם רבות למשחק השוטף של הבלאנקוס. הבישול המדהים שלו לבייל בשער השני מול רומא הוא אחד מהפירות שהקבוצה קוצרת לנוכח אוסף הפעולות החשובות של לוקה על המגרש.

 

 

4. אז ריאל נראית טוב, משיגה תוצאות והכל נראה נהדר. על פניו, יש לז’ולן לופטגי סיבה למסיבה. אלא שהמאמן הספרדי נתקל בבעיה חמורה – כאב הראש לבחירת ההרכב רק הולך ומחריף ממשחק למשחק. אם עד המשחק מול רומא ההתלבטות המרכזית הייתה אסנסיו/איסקו, אחרי המשחק מול האיטלקים הצטרפו עוד שני שחקנים שהוכיחו שהם ראויים ליותר – קיילור נאבאס ומריאנו דיאס.

בנוגע לקיילור, לופטגי דוחה את ההכרעה בסוגיית השוער שנפלה עליו לנוכח ההזדמנות שצצה ברכישת קורטואה. אין בכלל ספק שמבחינתו, בוודאי לנוכח הכושר האדיר של הקוסטה-ריקני, לופטגי היה מעדיף שקורטואה אפילו לא היה מגיע. במקום זה, הוא ‘נתקע’ עם שני שוערי-על שיאבקו על כל דקת מגרש. במשחק מול רומא קיילור הוכיח שוב איזה שוער גדול הוא, כשרשם 4 הצלות ושמר על רשת נקייה. בשבת אספניול מגיעה לברנבאו. הזמן של קורטואה להשיב? הקרדיט לקיילור יימשך? לופטגי האיש שיצטרך למצוא תשובות. ושיהיה בהצלחה.

 

 

5. ויש עוד שחקן, שיקבל סעיף משל עצמו בטור הזה – כי הוא הרוויח זאת ביושר. גבות רבות הורמו כשהוא הוחזר לסנטיאגו ברנבאו אחרי עונה אחת בצרפת. לגלוגים רבים נשמעו כשהוא בחר לעצמו את חולצה מספר 7 בלי מורא ופחד. ואז, בדקה ה-92 של המשחק מול רומא, אחרי 20 דקות ראשונות על הדשא בקדנציה המחודשת במדי הבלאנקוס – מריאנו דיאס הניף את רגל ימין ושלח פגז לחיבורים.

לא צריך להסיק מסקנות מיידיות מהגולאסו הזה, גם לא לצפות שהוא יבקיע שערים מהסוג הזה בכמויות. אבל כל מי שפקפק ביכולתו של מריאנו להצליח במדריד – צריך להכין לעצמו רטבים טעימים, כדי שהכובע שיאכלו יעבור חלק יותר בגרון. הטכניקה, הפיזיות, המהירות ובעיקר המוטיבציה האדירה ומלאת האנרגיות, הן אלה שעשויות להפוך את מריאנו לג’וקר של ריאל מדריד העונה. בין אם כסופר-סאב מוצלח או שחקן קבוע בהרכב – לבחור הזה יש המון מה לתת. עכשיו, ז’ולן לופטגי יאלץ להחליט גם כמה לקחת.

 





1
הגב

avatar
1 Comment threads
0 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
1 Comment authors
צחי Recent comment authors
  Subscribe  
החדש ביותר הישן ביותר הפופולרי ביותר
מעקב אחרי דיון
צחי
אורח
צחי

ניתוח מדויק! הקבוצה השנה שמחה ומשוחררת יותר. כמעט כל השחקנים משתתפים בהגנה ובהתקפה. ראינו את ראמוס יוצא למתפרצת ואת בייל יורד בספרינט להגנה. טוב מאד שיש סגל רחב, 2 שומרי על ועוד כי יהיו המון משחקים השנה וטוב שתהיה רוטציה.
הכי חשוב לדעתי שאין כבר שחקן אחד שכל הקבוצה סביבו, יש קבוצה. קבוצה מצויינת! Hala Madrid!