מועדים ושמחה

אחרי מחצית כבדה ועייפה, נכנס סבאיוס והדליק מחדש את ריאל מדריד עם התלהבות גדולה. זה אולי לא הספיק כדי לנצח את הדרבי והסתיים בעוד איבוד נקודות, אבל הזכיר לכולם כמה כישרון יש לבלאנקוס על הספסל והעניק מקור לאופטימיות. וגם: בנזמה עשה הכל חוץ מלתפקד כחלוץ ונקודת האור מהמצב בטבלה

1. עייפות מלוח המשחקים העמוס, הזיכרון החזק מהתבוסה בסביליה או היריבה העיקשת שתמיד עושה בעיות. לא משנה מה הסיבה, ריאל מדריד נראתה כבויה לאורך המחצית הראשונה בדרבי. דרבי, כן? אחד המשחקים הגדולים ביותר שיש לליגה הספרדית להציע, ולפחות בחלק הראשון שלו קיבלנו תחושה עייפה וכבדה במקום אווירה לוהטת וחמה.

במחצית השנייה ריאל השתלטה לגמרי על מרכז השדה ודחקה לאחור את הקולצ’ונרוס (שמצדם הסתפקו בשמחה גדולה עם נקודה מהברנבאו). בהמשך גם הגיעו ההזדמנויות, המשחק שטף, הקבוצה נראתה לפרקים קלילה יותר וגם היציעים נדלקו בהתאם. לכל זה גרם בחורצ’יק אחד – דני סבאיוס.



לפני המשחק היה ברור שריאל חייבת מישהו יצירתי, שבפעולות אישיות מוצלחות ישגע את קווי ההגנה של אתלטיקו. העיניים (כולל של כותב שורות אלה) היו נשואות לעברו של מרקו אסנסיו. בפועל, היה זה סבאיוס שקיבל הזדמנות לנוכח פציעה של בייל – ותפס אותה בשתי ידיים עם התלהבות גדולה.

המחצית הנהדרת של סבאיוס, שהשפיעה על המשחק של ריאל מול יריבה גדולה כמו אתלטיקו, צריכה להעביר מסר ברור לכל המעורבים: הצוות המקצועי שחושש לתת את המפתחות לכישרונות מהספסל, לשחקנים שמקבלים מעט דקות ומוכרחים ‘להתאבד’ על כל הזדמנות שהם מקבלים – וגם לאוהדים, שלא ספרו את סבאיוס וזלזלו בעומק הסגל של ריאל. לאלופת אירופה יש כמה חבר’ה מוכשרים מאוד על הספסל. כל שצריך הוא להאמין בהם.

 

עוד כישרון שממתין על הספסל. ויניסיוס ג’וניור

 

2. הדרבי היה המשחק החמישי ברציפות העונה בו כרים בנזמה לא מבקיע ולא מבשל. על פניו, זה נתון שיכול להתקבל בהבנה מסוימת. העניין הוא שלנתון הזה יש עוד תוספת אחת קטנה: הדרבי גם היה המשחק ה-5 ברציפות בו כרים בנזמה לא בעט למסגרת אפילו פעם אחת. חמישה משחקים, 0 איומים על השער.

שימו רגע בצד את הבדיחות המאוסות (והלא כל-כך מצחיקות) על כרים בנזמה. הבחור הוא שחקן קבוצתי נהדר, מושך אליו הגנות ומרווח שטחים (כן כן, ‘מפנה שטחים’) בצורה מופלאה. בנזמה עושה הרבה עבודה שחורה שלא רואים בסטטיסטיקה, וזה קצת מחפה על אותו נתון נוראי שכן מופיע בסטטיסטיקה. ואז מגיע משחק כמו הדרבי.

קבלו את מפת החום של כרים בנזמה מול אתלטיקו:

לפי המפה, בנזמה היה יותר בהגנה ובקישור מאשר בהתקפה. הוא שהה יותר זמן ברחבה של קורטואה מאשר ברחבה של אובלק. זאת מפה סבירה עבור שחקן קישור, לא עבור חלוץ. וכרים בנזמה הוא חלוץ, או לפחות תופס מקום של אחד כזה.

מספרים אף פעם לא היו הצד החזק של בנזמה, אבל לידו תמיד היה אחד שמספרים זה השם השני שלו – כריסטיאנו רונאלדו. כל עוד הוא היה שם, התפקוד החריג של בנזמה כשחקן שעובד בשביל הקבוצה עוד התקבל בהבנה. אבל כעת, כשהסקורר הגדול בתולדות המשחק לא בסביבה, ריאל מדריד זקוקה לחלוץ – ובנזמה לא מתפקד ככזה. עכשיו יש שתי אפשרויות: או שהבחור יתפקד כחלוץ ויבעט לשער, או שמישהו אחר יעשה את זה במקומו.

 

 

3. רבים מהאוהדים מתלוננים “איך ריאל שוב בעטה בדלי”. הטענות מגיעות בעקבות איבוד הנקודות השלישי ברציפות של ברצלונה בליגה. בשורה התחתונה, ריאל אכן איבדה העונה 7 נקודות – בדיוק כמו המוליכה מקטלוניה. אלא שההבדל בין המקרים הוא עצום: בעוד ריאל איבדה נקודות במשחקי חוץ קשים בבילבאו וסביליה, לצד דרבי ביתי קשה (מהמשחקים המאתגרים ביותר שיש לליגה להציע) – ברצלונה שמטה אותן במשחקי בית מול ג’ירונה ובילבאו ומשחק חוץ בלגאנס (משחקים בהם, על הנייר, צריכים לאגור את מלוא הנקודות).

אף אחד לא מבטיח שריאל תנצח את כל משחקיה עד סיום העונה, כמו שאף אחד לא טוען שברצלונה בהכרח תתקשה לאגור נקודות במגרשים בהם ריאל כשלה. אבל בהינתן לוח המשחקים שסידר חודש צפוף ואימתני עבור הבלאנקוס, בוודאי בהשוואה לזה של יריבתה לצמרת, העובדה שברצלונה לא ניצלה זאת כדי לפתוח איזשהו פער היא נקודת אור גדולה. מה יקרה מכאן? ימים יגידו.





הגב

avatar
  Subscribe  
מעקב אחרי דיון