כולם אשמים

מפלורנטינו שלקח הימור כושל, דרך לופטגי שנבלע בתוך הסיטואציה - ועד השחקנים שמתקשים לשחזר את היכולת מהשנים האחרונות. שלושה חודשים אחרי הפרידות המשמעותיות מזידאן וכריסטיאנו, ריאל מדריד מעכלת שהעידן ההוא תם ויש צורך בדרך חדשה. לא רענון ולא פלסטר - אלא שינוי עמוק

1. ריאל מדריד עברה בקיץ האחרון טראומה כפולה, עזיבתם של המאמן הכריזמטי זינדין זידאן והכוכב הדומיננטי כריסטיאנו רונאלדו. היא המשיכה לתפקד כרגיל, חייכה לכולם בבוקר ושידרה שמה שהיה הוא שיהיה – אבל עמוק בפנים התהליך התקדם ככל שעבר הזמן. התקדם והתקדם, הלך ונבנה – עד שהתפרץ החוצה במלוא העוצמה. כי ככה זה עם אימפריות, הן נופלות לאט.

למעשה, בכלל לא בטוח שהיה אפשר להימנע מהקריסה הזאת. כלומר, זו חוכמה מאוד גדולה להעריך שעם קיליאן מבאפה במקום כריסטיאנו רונאלדו הכל היה מתקתק כמו שעון – אבל אף אחד לא יכול להבטיח את זה. בשורה התחתונה, ריאל מדריד הגדולה והאדירה – זו של כריסטיאנו וזידאן – מתה. הניסיון להדחיק את זה היה שגוי, המחשבה שאפשר לחיות על אדי הדלק של אותה מכונה הייתה טעות.
ריאל לא זקוקה לרענון או שינוי מקומי, היא צריכה להיבנות מחדש. להמציא את עצמה מחדש. ולפעמים, קריסת מערכות כמו זו שעוברת הקבוצה בשבועות האחרונים – עם דובדבן מר בקצפת כמו תבוסה בקלאסיקו – היא מה שצריך כדי להבין את זה היטב ולצאת לדרך חדשה. תשאלו את רפא בניטס.



2. מי שישלם את המחיר על קריסת המערכות הוא מי שטכנית הכי קל להאשים – המאמן. ז’ולן לופטגי הוא לא הבעיה של ריאל מדריד. אדרבה, לא מן הנמנע שבסיטואציה אחרת הוא אפילו יכול היה להיות חלק מהפיתרון. אבל לופטגי לקח על עצמו אתגר ענק – כמעט בלתי אפשרי – ולמרות שבאמת האמין שהוא מסוגל, כשל בו.

עם זאת, האשמה לא מוטלת רק עליו. זה נכון, יש לו חלק לא מבוטל באיך שהקבוצה נראית בפועל – כשלא מעט ביקורות נשמעות על הדרך בה הוא מנהל את הקבוצה, בונה את המערך ובוחר את שחקני ההרכב. אבל בסופו של דבר, הוא עושה את מה שהוא יכול ויודע. אף אחד לא ציפה שהוא יתעלה על עצמו בסיר הלחץ שנקרא ריאל מדריד. אף אחד, חוץ מפלורנטינו פרס.

לפלורנטינו נקודות זכות רבות מאוד במועדון ריאל מדריד. יחד עם סנטיאגו ברנבאו, הוא אחד האנשים החשובים והמשפיעים בהיסטוריית המועדון הזה. אם ברנבאו זרע את הזרעים בתחילת הדרך, פלורנטינו הפך אותם לפארק ענק המלא בעצים עטירי פירות ניצחון והצלחות. אלא שגם פלורנטינו הוא בן-אדם. ובני אדם עושים טעויות.

הפרידות שנכפו עליו מזידאן וכריסטיאנו העמידו את פלורנטינו במצב שהוא לא רגיל אליו – לאבד שליטה. פתאום, המכונה המשומנת שהוא דאג לתחזק ננטשה. שתי ברירות ניצבו בפניו – לעכל את טראומת הפרידה ולבנות את הקבוצה מחדש, או לשים פלסטר ולקוות לטוב. יש פעמים בהם פלסטר הוא פיתרון הולם, כדי לא לעורר דרמות מיותרות. במקרה של ריאל מדריד, כך מתברר, זה היה טיפול לקוי בבעיה חמורה הרבה יותר.

כמו ההימור על רפא בניטס, כך גם ההימור על ז’ולן לופטגי כשל עבור פלורנטינו. התכנית באותו חורף בו נפרדו מבניטס הייתה להציב מאמן זמני על הקווים עד סיום העונה, ואז לבצע מהפכה שתמציא מחדש את ריאל מדריד. זינדין זידאן, אותו מאמן זמני, דחף את התכנית הזו למגירה והפך את הקדנציה שלו לאחת הטובות בהיסטוריית המועדון. אם לא יקרה נס כמו תחת זיזו, מסתמן שהפעם אותה תכנית מגירה תשוב אל השולחן – ובקיץ הקרוב תיוולד ריאל חדשה.

 

 

3. קשה ומוקדם לדעת איך תיראה אותה ריאל חדשה, אבל די ברור מה לא ייראה בה – חוליית ההתקפה הנוכחית. כרים בנזמה כבר תקופה לא ברמה מספקת, כשבשבועות האחרונים זה גובל אפילו בהתעללות עבורו. אין ספק שהוא מנסה ומשתדל מתוך רצון אמיתי לתרום לקבוצה, אבל בגיל 31 אין ניסים והיכולת לא תשתפר פלאים (אלא אם קוראים לך כריסטיאנו רונאלדו).

גם גארת’ בייל, שמדי עונה מתקבלת התחושה שהנה הוא עוד רגע מתפרץ ומוכיח את יכולתו, לא עומד בציפיות. מילא חוסר היכולת (או הרצון) להנהיג ולהוביל את הקבוצה, אבל גם מבחינת היכולת על המגרש הוא לא מראה את מה שמצפים משחקן ברמתו.

על מרקו אסנסיו שמתקשה לפרוץ כבר דובר רבות (בקלאסיקו האחרון הוא בקושי נספר, וזה על ידי מאמן ספרדי שמאמין בצעירים), בעוד מריאנו דיאס הוא שחקן נהדר – אבל לא יכול להיות מוביל ההתקפה המרכזי של ריאל מדריד.

אפילו חוליית הקישור וההגנה של ריאל מדריד ייכנסו תחת זכוכית מגדלת. שחקני מרכז השדה, שזכו לכל כך הרבה תשבוחות לאורך השנים, רחוקים מהיכולת שהפגינו בעבר – בעוד ההגנה מתקשה לייצב את עצמה וחוזרת על טעויות שגובלות במחדלים של ממש.

 

 

4. רוב שחקני הסגל בהחלט ראויים ללבוש את חולצת הבלאנקוס, ואף הרוויחו זאת ביושר לאור ההצלחות האדירות בשנים האחרונות. אבל במועדון מסתכלים על שמות השחקנים ומתרפקים על זיכרון העבר, מתוך תקווה שההצלחה תשוחזר. זה לא יקרה מעצמו. הקבוצה זקוקה לתחייה מחודשת, לסגנון אחר. היא זקוקה לדרך חדשה, לשינוי עמוק ומהותי שיפיק ממנה דברים שהיא טרם הפיקה. ריאל מדריד צריכה משהו אחר לחלוטין ממה שהיא התרגלה אליו. וה’משהו’ הזה, כך לפי הדיווחים, הוא אנטוניו קונטה.

הבחירה במאמן האיטלקי (אם וכאשר) היא בחירה בדרך אחרת לחלוטין. לא עוד מאמן שיתחבב על השחקנים, אלא טקטיקן שידוע ביד קשה ומשמעת. גם סגנון המשחק האהוב עליו, עם שלושה בלמים, שונה ממה שרגילים אליו במדריד – ויכריח שינויים בסגל ובבחירת ההרכב.

אם אכן ייבחר קונטה, ריאל מדריד תצעד לדרך שונה ומאתגרת. היא יכולה להסתיים בהמשך ההתרסקות ותוביל למהפכה עמוקה בקיץ (אותה תכנית מתקופת בניטס, זוכרים?), ויכולה להוביל לעידן חדש ומרענן. מה שבטוח, המצב הנוכחי לא יכול להימשך. ואת זה מבינים הבוקר גם במשרדו של פלורנטינו פרס.

 





הגב

avatar
  Subscribe  
מעקב אחרי דיון