אימוג’יסטה: מסכמים את 2018 מזווית קצת אחרת

הזכיות ההיסטוריות, ההתעלות של לוקה מודריץ', ההצלחה חסרת התקדים בכדורסל, תהליך ההצערה שצבר תאוצה - ושתי פרידות שחרטו את שמה כשנה בה תם עידן בריאל מדריד. מדור 'אימוג'יסטה' נפרד מ-2018

כל שנה בריאל מדריד היא רכבת הרים לא-נורמלית, מלאת עליות וירידות. אלא שכעת, אחרי 365 ימים עמוסים בדרמות קיצוניות לכאן ולכאן, נדמה ש-2018 התעלתה על כולן. מדור ‘אימוג’יסטה’ נפרד מהשנה המטלטלת בחמש נקודות עיקריות.

מתחילים.



 


2018 תיחרט לעולמי עד בספר הדברים של ריאל מדריד. ככה זה כשזוכים בליגת האלופות וגביע העולם בפעם השלישית ברציפות – הישג שאף מועדון לא עשה, וספק גדול אם יעשה בעתיד. אם את הזכייה בגביע העולם מגמדים לאור היריבות הנחותות, הזכייה בצ’מפיונס הייתה אחת המרשימות שידע המפעל מאז ומעולם – כשבדרך עברה ריאל את פסז’, יובנטוס, באיירן מינכן וליברפול בגמר. או במילים אחרות, שנה שתיכנס לפנתיאון – של ריאל מדריד בפרט ושל גביע אירופה לדורותיו בכלל.

 


בסופו של דבר, 2018 תיזכר לנצח כשנה בה נפרדנו משתי אגדות – אחת על הדשא ואחת על הקווים. יש שיאמרו שפרידה אחת משמעותית יותר מהאחרת, אבל אין ספק שלעזיבתם של כריסטיאנו רונאלדו וזינדין זידאן יחד באותו הקיץ הייתה השפעה אדירה על פתיחת העונה של ריאל מדריד. השניים שהגדירו את ריאל לאורך השנים האחרונות והביאו אותה להישגים חסרי תקדים בקנה מידה עולמי – נפרדו ממנה בזה אחר זה. 2019 מביאה איתה תובנות חדשות על דרכי ההתמודדות עם אותן הפרידות, בתקווה שהיא תהיה השנה שתפתח פרק מפואר לא פחות מזה ש-2018 סגרה.

 

 


ויניסיוס ג’וניור (18), חאבי סאנצ’ס (21), פדריקו ואלוורדה (20), סרחיו רגילון (22) ואלברו אודריוסולה (23) הצטרפו במהלך השנה לסגל והשתלבו בו באופן פעיל. כן, שנת 2018 הייתה שנה משמעותית בדרך שהמועדון צועד בה בשנים האחרונות – בניית העתיד. לפעמים זה בא על חשבון ההווה, כפי שבא לידי ביטוי בפתיחת העונה הנוכחית – אבל בסופו של תהליך, המועדון יקצור את הפירות של ההשקעה וההקרבה. ובשנה כזו, בה הסתיים עידן אחד, יצא לדרך עידן חדש – עידן הדור הבא. ותכלס? אפשר בהחלט להיות אופטימיים.

 


אי אפשר לסכם את השנה מבלי לציין את ההישגים הכבירים של קבוצת הכדורסל של המועדון, ובראשם הזכייה ב’דסימה’ – גביע היורוליג ה-10 בתולדות ריאל מדריד. למעשה, הזכייה הזו הגיעה במקביל לזכייה בצ’מפיונס, מה שהופך את ריאל מדריד למועדון הראשון בהיסטוריה שזוכה בגביע אירופה גם בכדורגל וגם בכדורסל באותה השנה. לקינוח זכתה קבוצת הכדורסל גם באליפות ה-34 ובסופרקופה הספרדי, וסגרה 2018 פנטסטית שלחלוטין תיזכר לטובה.

 

 


אחרון חביב הוא האיש ורעמת השיער הזהובה, שלעולם לא ישכח את 2018. זו לא הייתה שנה יוצאת דופן מבחינת היכולת שהציג, ובוודאי שלא מבחינת המספרים שסיפק. אבל לראשונה בקריירה, זו הייתה השנה בה הכירו באמת ובתמים בפועלו. שנים ספורות לפני שהוא תולה את הנעליים, לוקה מודריץ’ קיבל הכרה עולמית על מה שעשה לאורך הקריירה. מרחק הנגיעה מזכייה במונדיאל בוודאי הוסיף לו נקודות, אבל השליטה במרכז השדה של אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה היא זו שהעניקה לו את אינספור הפרסים האישיים בהם זכה במהלך השנה. אפשר להתווכח האם יש שחקנים נוספים שהגיע להם הכבוד, אבל לאף אחד אין ספק שלוקה ראוי לזה באותה המידה – ואולי אף יותר.

 





הגב

avatar
  Subscribe  
מעקב אחרי דיון