קרבחאל: “נותן לעצמי ציון נכשל. נחזור חזקים יותר”

אחרי שהתאושש מהפציעה וחזר לסגל, המגן הספרדי העניק ריאיון נרחב ל'מארקה' ודיבר בכנות על העונה המאכזבת: "אף אחד מאיתנו לא היה במיטבו". על זידאן: "האיש המתאים ביותר". על העתיד: "רוצה לפרוש במדי ריאל מדריד"

אחרי חודש וחצי מחוץ למגרשים, דני קרבחאל חוזר לפעילות וזומן לסגל לקראת משחקה של ריאל מדריד מול לגאנס – הקבוצה מהפרבר בו נולד. רגע לפני, הוא התיישב לריאיון נרחב עם עיתון ‘מארקה’ ודיבר בפתיחות על הכל: העבר, ההווה וגם קריצה לעתיד.

זה בטח תמיד מיוחד עבורך לחזור לאיצטדיון ‘בוטארקה’ בלגאנס.
“כן, מבחינתי זה כמו לחזור הביתה. אני מקווה שננצח, אבל כמובן שאני מאחל ללגאנס הרבה הצלחה”.



אמרת שזאת הייתה עונה רעה. אתה יכול להסביר מה קרה?
“זה היה בלהט הרגע. אמרתי את זה בדיוק אחרי המשחק מול אייאקס. זה הכדורגל, אבל לא הצגנו את הרמה הכי גבוהה שאנחנו יכולים להציג. לא יכול להבין למה, אבל אף אחד מאיתנו לא היה במיטבו. אנחנו יחד כל כך הרבה שנים ומכירים אחד את השני. זה היה המפתח, אבל העונה לא נלחמנו על כלום”.

חילופי המאמנים השפיעו עליך?
“אלה החלטות שמתקבלות, אבל אנחנו אלה שעולים אל כר הדשא. אנחנו לא צריכים להתעלם מהנושא הזה. מי שצריכים לנצח בסופו של דבר אלה השחקנים”.

לוקה מודריץ’ טען ששחקנים היו יכולים לעשות יותר, גם אם לא הביאו תחליף ל-50 השערים של כריסטיאנו. אתה מסכים עם זה?
“ברור לגמרי שכששחקן מבקיע 50 שערים, אתה צריך לנסות ולמצוא אותם במקום אחר. היו פעמים שהבקענו הרבה שערים, אבל גם ספגנו. נכנסנו ללחץ וזה עלה לנו בנקודות”.

איזה ציון אתה נותן לעצמך?
“אני באמת לא אחד שמחלק ציונים. הייתי נותן לעצמי ציון 4, נכשל. זה הסגל שלנו ולא עשינו את הדברים כמו שצריך”.

אלה היו החודשים הקשים ביותר בקריירה שלך?
“כן, מבחינה מקצועית. נדיר מאוד שכבר מחודש מרץ אנחנו לא נאבקים על אף תואר. זה מצב מאוד לא נוח רק עבור הכבוד של החולצה הזאת”.

בתור מדרידיסטה, אתה סובל יותר במצב הזה? איך עברו עליך השבועות האחרונים?
“השבועות ראשונים (אחרי שנגמרה מעשית העונה) כאבו לי. הייתי במצב רוח רע ונשארתי בבית. זאת תחושה מוזרה. ככל שהזמן עובר אתה מנסה להבין את המצב. אתה מנסה לנצח את המשחקים שנותרו ומתחיל לחשוב על העונה הבאה”.

מי היה איתך בשבועות האלה?
“חברה שלי, החברים, המשפחה. המעגל הקרוב אליי סבל יחד איתי, ואני סבלתי איתם. אני אדם שקשה לו להיפתח ברגעים כאלה. אני מעדיף להיות לבד ולחשוב. אני לא פתוח מבחינה רגשית”.

 

 

אתה יכול להבין את ההחלטה של סרחיו ראמוס לספוג צהוב מכוון מול אייאקס?
“בסופו של דבר הוא יודע שזאת הייתה טעות. הניצחון 1:2 בחוץ היה תוצאה מצוינת והוא חשב שזה היה הדבר הטוב ביותר עבורו ועבור הקבוצה. הוא עצמו אמר אחר כך שזה לא היה נכון, אבל אתה אף פעם לא יכול לדעת”.

במהלך הגומלין מול אייאקס, היה רגע מסוים בו התחלת לחשוב שאתם על סף הדחה?
“כשפיגרנו 0:2 כולנו ידענו שאנחנו חייבים להתעורר ולעשות צעד קדימה. אני חושב שה-0:3 כבר ממש פגע בנו. זה לא היה פשוט. לא הצלחנו למצוא חורים בהגנה והצגנו משחק רע. היו לנו 4-5 הזדמנויות שהיו יכולות לשנות את התמונה, אבל שום דבר לא עבד. זה הכדורגל. אייאקס הייתה טובה יותר ולכן היא עלתה לרבע הגמר”.

היה לך קשה עם הבכי ברגע שהמשחק נגמר?
“לפעמים אני חלש רגשית. זה כואב. זה כואב מאוד. הראש שלי לא חשב על ההפסד או על ההדחה המוקדמת. הרגשתי בעיקר כעס. ישנתי מעט מאוד בלילה שאחרי המשחק”.

גם סיימת את המשחק פצוע…
“כן, שתי הפציעות שחוויתי העונה היו כתוצאה ממכות שספגתי. ספגתי מכה חזקה בקלאסיקו באותו סופ”ש, והשריר כבר היה מעט רגיש. בדקה 60 הרגשתי את זה, אבל בסופו של דבר זה היה משחק שהייתי צריך לקחת בו סיכון. אם אתה לא מסתכן במשחק מהסוג הזה, מתי תסתכן?”.

אתה חושב שזה ששיחקת עד הקצה בשני המשחקים האלה השפיע עליך מבחינה פיזית?
“יכול להיות. אני מדבר המון עם ההורים שלי ואני מוכרח לחשוב על הדברים האלה בצורה יותר רגועה, בלי האדרנלין. בסופו של דבר, השרירים שלך נמתחים ואתה מקרב את עצמך לפציעות כאלה”.

מה חשבת כשהתקשורת התחילה לכתוב על מהפכה וניקוי אורוות?
“אני מדידיסטה המון שנים וכשאין לך על מה לשחק בחודש מרץ, נזרקים דברים לחלל האוויר – וזה הגיוני. תמיד יש שחקנים שבאים והולכים, במיוחד אחרי עונות בהן לא זוכים באף תואר. כשאתה זוכה בתארים, הכל נהדר ואף אחד לא רוצה לעזוב”.

אתה חושב שיש הרבה ביקורת אחרי שכיהנתם כאלופי אירופה במשך 1,000 ימים ויותר?
“אני חושב שאנחנו חלק מהיסטוריית הכדורגל. אני לא חושב שזה יקרה שוב, או לכל הפחות יהיה מאוד קשה להשיג דבר כזה פעם נוספת. אבל בכדורגל אף אחד לא זוכר. כולם מתרכזים בהווה, בדיוק כפי שאם אתה מפסיד ביום רביעי – אתה יכול לשכוח את זה ביום שבת. ככה זה עובד. מה שקרה בעבר לא נחשב יותר. ביקרו אותנו והטילו בנו ספק לאורך כל העונה, שלא הייתה עונה טובה”.

אתה חושב שיש צורך בפנים חדשות בקבוצה?
“המאמן והנשיא יחליטו מה הקבוצה צריכה ובאילו עמדות יש צורך בשחקנים שיכולים לעזור לנו”.

 

 

אחרי פיטורי ז’ולן לופטגי אמרת שהוא המאמן הכי טוב שהיה לך. למה?
“אני תמיד מנסה לקחת דברים טובים ממאמנים, אבל הוא זה שהרשים אותי יותר מכולם. התחברתי אליו. הוא יודע איך לתקוף ואיך להגן, אבל זה היה יותר עניין של קירבה בינינו מאשר השוואות למאמנים אחרים”.

מה היה חסר לו בחודשים שלו במדריד?
“למרות שזה נשמע מוזר, היה חסר לו מזל. היו משחקים שבהם הגיע לנו לנצח בהפרש של שניים-שלושה שערים אבל הפסדנו. הכדור לא רצה להיכנס, ובריאל מדריד התוצאות הן דבר עוצמתי”.

אחר כך סנטיאגו סולארי הגיע. הוא עשה טעות כשסיפסל שחקנים חשובים?
“מאמנים מקבלים החלטות. אני לא חושב שהוא עשה את זה כדי להציק למישהו. הוא רצה לעשות את מה שהוא חשב שיעשה טוב לקבוצה, והוא היה הבוס ככה שצריך לכבד אותו”.

פחדתי שז’וזה מוריניו יחזור?
“לא (מחייך). היו כמה מועמדים. לא היה שום פחד מאף אחד. כל שהיינו צריכים לעשות זה להילחם יחד”.

אבל זידאן חזר. זה היה הפיתרון הטוב ביותר?
“זה היה הפיתרון הנכון. בנקודת הזמן ההיא, זה היה הדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות לנו. הוא ידע שאנחנו לא משחקים אותו הדבר, הוא ידע שהביטחון שלנו באדמה והוא היה מספיק אמיץ כדי לקחת על עצמו את התפקיד בתקופה הזאת. הוא מכיר אותנו טוב מאוד, הוא מכיר את המועדון ואני חושב שהוא האיש המתאים ביותר”.

חדר ההלבשה חווה העונה דברים שהוא לא חווה בעבר?
“כן, להגיע לחודש מרץ מבלי להיאבק על אף תואר זה משהו שלא חוויתי קודם – אבל יש לנו סגל טוב. כשאתה לא מנצח, החיוכים הם לא אותו הדבר”.

יש פגמים, או שהסגל מאוחד?
“אנחנו מאוחדים. אנחנו מודעים לזה שאנחנו חייבים לעבוד כדי להמשיך קדימה. אנחנו מתקדמים כדי לסיים את העונה, לנצח את המשחקים שנותרו ולחזור חזקים יותר בעונה הבאה”.

כבר היום אתה שחקן בעל חשיבות בסגל. אתה מקבל על עצמך את האחריות בזה?
“זאת העונה השישית שלי בקבוצה. השנים חולפות מבלי להרגיש. כן, אלה מאיתנו שנמצאים כאן יותר זמן מקבלים את השחקנים החדשים, מציגים להם את המקום ומספרים להם מה משמעות החולצה הזאת. במיוחד על כר הדשא”.

בתור אוהד ריאל מדריד, היית הולך בימים האלה למשחקים? אתה מבין למה הברנבאו איבד כל כך הרבה צופים?
“אפשר להבין. שום דבר הוא לא מובן מאליו. אלה החלטות שמקבל כל אדם שמחזיק בכרטיס, אבל אני הייתי הולך למשחק. בתור מדרידיסטה ואחד שאוהב לראות כדורגל, הייתי שמח לראות את שחקני ריאל מדריד. אני קורא לאוהדים להגיע ואנחנו נשאיר על המגרש כל מה שיש לנו כדי לנצח את המשחקים שנותרו”.

אם הייתי שואל אותך איך ריאל מדריד תיראה בשנת 2020, מה היה עובר לך בראש?
“קבוצה מנצחת, עם תשוקה, ששולטת בעולם ונלחמת על כל התארים בחודש אפריל”.

מה אתה חושב על שיפוץ הברנבאו?
“זה יהיה מדהים. אני מקווה שאני אוכל לשחק בו אחרי העבודות. זה יהיה איצטדיון ייחודי ועתידני”.

אתה חושב שתשחק בו? זה יקרה עוד ארבע שנים…
“אני מקווה. אני בן 27 אז אני חושב שאני כן אוכל לשחק בו. נראה אם אצליח לעשות את זה עם מזל ועבודה קשה”.

לא זומנת לסגל ספרד בשלושת הזימונים האחרונים.
“כן, לא זומנתי באוקטובר ונובמבר בגלל פציעה וגם את הזימון האחרון במרץ פספסתי בגלל פציעה אחרת. אני אחזור חזק יותר, אשוב לקצב ואקווה לקבל זימון בפעם הבאה”.

אתה רואה את עצמך מסיים את הקריירה בריאל מדריד?
“כן, האמת היא שכן. אם המועדון ירצה בזה, אני אפרוש במדי הבלאנקוס. היה בעבר ריאיון שאמרתי שהייתי רוצה לנסות לשחק בליגה האנגלית, וזה בהחלט היה נראה אטרקטיבי – אבל אם אני יכול לבחור, אני בלי שום ספק הייתי רוצה לסיים את הקריירה שלי כאן”.

היו לך הצעות? היית פתוח לקבל כאלה?
“לא. לא הייתי פתוח לקבל הצעות כי באף רגע לא שקלתי לעזוב. המועדון תמיד התנהל איתי בצורה טובה גם בנוגע להארכת ושדרוג חוזים. אז התשובה היא לא”.

חשבת מה תעשה אחרי שתפרוש?
“זה עדיין מוקדם מדי לחשוב על זה, אבל זאת שאלת מיליון הדולר. יהיה קשה לקום בכל בוקר ולא ללכת לאימון. הייתי רוצה להיות מאמן כדי להישאר מחובר לכדורגל”.

 





הגב

avatar
  Subscribe  
מעקב אחרי דיון