זמן סליחות

ההתפרקות בקמפ נואו, שבוע הבלהות בברנבאו, הסאגה סביב קיילור נאבאס וגם חוסר הסבלנות של הקהל. ערב יום הכיפורים, מועדון ריאל מדריד על כל חלקיו – מהעומדים בראש ועד אחרון האוהדים – נדרש לערוך את חשבון הנפש השנתי ולבקש מחילה

ההתפרקות בקמפ-נואו
ריאל מדריד הפסידה רק פעם אחת בששת הביקורים האחרונים אצל יריבתה הגדולה מברצלונה, אבל זה היה הרבה מעבר להפסד. זו הייתה קריסת מערכות טוטאלית, של קבוצה שאיבדה את דרכה עם מאמן חי-מת כשהשאלה לא הייתה ‘האם’ יפנה את מקומו – אלא ‘מתי’. אחרי אותו 1:5 מהדהד בחודש אוקטובר, ז’ולן לופטגי נשלח הביתה. במדריד תוהים עד היום אם לא היה עדיף לגמור עם זה הרבה לפני כן, כשריאל הייתה בשיאו של רצף משחקים ללא הבקעת שער, מה שאולי היה משנה את הדינמיקה בקבוצה – ומשנה את הכיוון אליו העונה הלכה.

 

 

שבוע הבלהות בברנבאו
ב-27 בפברואר התייצבה ריאל מדריד לשבוע של ניסיון להיאבק על עונה שלמה: שלושה משחקי בית בשישה ימים – ברצלונה בגביע, ברצלונה בליגה ואייאקס בגומלין שמינית גמר ליגת האלופות. סנטיאגו סולארי, המאמן השני של הבלאנקוס בעונה הזו, הסתער על שלושת המשחקים עם אותה תכנית משחק ועם הרכב כמעט מדויק בכל אחד ואחד ממפגשי העל האלה. העייפות והשחיקה היו מחירה של היהירות, שבין היתר גרמה לסולארי להשבית מפעילות שני שחקנים משמעותיים דוגמת איסקו ומרסלו בגין ענייני משמעת. השבוע שאמור היה להעניק חמצן לריאל, רק חנק אותה יותר עם שלושה הפסדים קשים – וסיום העונה באופן מעשי כבר בתחילת חודש מרץ.



 

 

מסעות המשחקים בטרום העונה
נסיעה לצד השני של העולם, מעבר דרך טורניר בגרמניה וגיחות קצרות לאוסטריה ואיטליה. שבעה משחקים, שש מדינות שונות וכל זה ב-21 יום בלבד. טרום העונה של ריאל מדריד אולי הכין אותה היטב לעומס של העונה עצמה, אבל היא שילמה על כך ביוקר עם מכת פציעות שהחלה כבר בחודש יולי ועדיין לא התפוגגה. בין אם זה בשביל הסרת חלודה מהקיץ ובין אם בעבור הכסף הגדול שמציעים אותם משחקי ראווה – המחיר אותו עדיין משלמת ריאל מדריד על ‘תקופת ההכנה’ ההיא לא באמת שווה את זה ומעורר חרטות רבות.

 

 

סאגת קיילור נאבאס
השוער הקוסטה-ריקני ידע מתחילת הקיץ שהוא לא יהיה השוער הראשון של ריאל מדריד בעונה הקרובה, אבל משום מה המתין עד ליום האחרון של חלון ההעברות בטרם החליט לעזוב לפריס סן ז’רמן. יש שיאשימו את המועדון בהפניית עורף לשוער גדול, אחרים יבואו בטענות לקיילור עצמו על זה שלא פתר את עניינו קודם לכן – אבל כולם מסכימים שאת הסאגה הזו היה צריך לסגור בצורה הרמטית הרבה קודם לכן.

 

 

חוסר הסבלנות של האוהדים
הזאר שמן, זידאן בלוף, ויניסיוס פלופ, ואסקס פח, ראמוס מעבר לשיא, פלורנטינו הורס את המועדון – ועל בנזמה אין אפילו צורך להרחיב. דווקא הקהל, זה שנהנה לאורך השנים האחרונות מרגעי אושר היסטוריים שכל קהל אחר היה חותם עליהם, התרגל כנראה לטוב מדי – וחווה את השנה החולפת בירי מתמשך על אנשי המועדון. כולם מועלים על הגריל, כולם סופגים אש, כולם חוטפים בראש – הרבה מעבר לגבולות הטעם הטוב. אם יש משהו שאנחנו, האוהדים, צריכים להתנצל עליו הוא הזיכרון הקצר והיעדר הסבלנות. ימים טובים היו, ימים טובים גם יגיעו. דווקא הרגעים הפחות נעימים הם אלה שהופכים את ההצלחות למתוקות הרבה יותר.

 





אולי יעניין אותך גם...

הגב

avatar
  Subscribe  
מעקב אחרי דיון