ההיסטוריה של ריאל מדריד: 1910-1920

שנים בודדות אחרי ייסוד התאחדות, נראה היה שהכדורגל הספרדי בדרך הבטוחה לקריסה. כל מועדון דאג לאינטרסים של עצמו, והחשש מפני נפילתה של ההתאחדות הובילה להקמת גוף מתחרה – ‘איחוד המועדונים’. בזמן שהענף כולו נקלע לקשיי הישרדות, דווקא ריאל מדריד המשיכה להתקדם. ניהול המועדון בוצע בצורה מופתית, קהל האוהדים לא הפסיק לצמוח והמעבר למגרש המשודרג ורחב הידיים באודונל הוביל לגדילה נוספת בכמות האוהדים ולעלייה בהכנסות.

מאבקי הכוח והאגו בין שני המפעלים בספרד לא הותירו למלך אלפונסו ה-13 שום ברירה, והוא נאלץ להתערב כדי לשים קץ לסכסוך. פגישה בינו לבין נשיא ההתאחדות, חואן פדרוס, הסתיימה בהכרזה של המלך על ההתאחדות כגוף היחיד והבלעדי שמייצג את הכדורגל במדינה. בנוסף, אלופנסו ה-13 קרא לראשי ‘איחוד המועדונים’ לקבל את החלטתו ולשכוח מהתחרות. הצדדים הגיעו להסכמה, והכדורגל הספרדי חזר אל המסלול.

 

משחקים במגרש החדש באודונול

 

ב-1912, עם חזרתו של הכדורגל לסדרו והמעבר למגרש החדש, רוחות חדשות נשבו במועדון. עוד ועוד אנשים הצטרפו למלאכת פיתוח ‘מדריד פוטבול קלאב’. כולל ילד אחד בן 17, שחקן קבוצת הנוער של המועדון, שהתנדב לעזור בצביעת הגדרות של המגרש באודונל. כמה חודשים לאחר מכן הוא הצטרף לקבוצה הבוגרת בתור חלוץ, והפך עד מהרה לאחד הסמלים הגדולים של המועדון מאז ולעולם. סנטיאגו ברנבאו.

בעונת 1915/16, אחרי שנים ארוכות ללא תואר משמעותי, תבוסה קשה בגמר הגביע 4:0 לאתלטיק בילבאו גרמה לחילופי משמרות בהנהלת המועדון. הנשיא מ-1908, אדולפו מנדלס, נאלץ לפרוש מתפקידו ולהעניק את המושכות לנשיא החמישי פדרו פראגס. הפירות נקטפו כבר בעונה שלאחר מכן, עם זכייה מחודשת בגביע אחרי תשע שנות בצורת.

 

סנטיאגו ברנבאו בפעולה

 

בשנת 1920 החליט המלך אלפונסו ה-13 לאמץ את ‘מדריד פוטבול קלאב’ אל חיקו ולהפוך אותו למועדון המלוכה של ספרד. בשל כך, נוסף לשם המועדון התואר ‘ריאל’ (בספרדית: מלכותי) והפך את קבוצת הסטודנטים ל’ריאל מדריד פוטבול קלאב’ – מועדון הכדורגל המלכותי של מדריד, ובימינו – ריאל מדריד.

TITLES
גביע

1 גביע מלך