לאחר הקמתו ב-1902, העביר מועדון הכדורגל ריאל מדריד את שנותיו הראשונות במגרש קטן ליד זירת השוורים הישנה בעיר. האוהדים שהגיעו כדי לראות מקרוב את משחקיו הרשמיים הראשונים של המועדון, נאלצו להצטופף בשטח האדמה ששימש את הקבוצה בתחילת הדרך. התנאים היו כל כך ירודים, שהשחקנים השתמשו בחדרים של טברנה סמוכה בתור חדר הלבשה ומחסן.

עם השנים והגדילה במספר האוהדים, המגרש הקטן כבר לא יכול היה להכיל את כולם והמועדון נאלץ לחפש לעצמו בית חדש. ואכן, בסוף שנת 1912 נחנך האיצטדיון הראשון של ריאל מדריד – ה’קאמפו דה אודונל’, על שם הרחוב בו נבנה. 6,000 אוהדים מילאו את האיצטדיון, שהפך למגרש הספורט המתקדם ביותר במדריד באותם ימים.

 

7

 

פרוייקט ההקמה של ריאל מדריד לא הפסיק לתפוס תאוצה. עוד ועוד אנשים התעניינו במועדון הכדורגל הלבן, והמגרשים הקטנים כבר לא עמדו בעומס. בשנת 1923, קצת יותר מעשר שנים אחרי המעבר הקודם, הגיע מעבר לבית חדש – ה’קאמפו דל ולודרומו’ בסיודאד-לינאל שבמזרח מדריד, האיצטדיון הראשון עם מגרש דשא ומקום ל-8,000 אוהדים. למרות הקידמה וההרחבה, מנהלי המועדון הבינו שזה לא זה. שהבית של ריאל מדריד לא יכול להיות כל כך מרוחק ממרכז העיר ומלב העניינים. לכן, שנה בלבד לאחר מכן, הגיע המעבר המשמעותי הראשון בהיסטוריה של מועדון ריאל מדריד. הבית הראשון, צ’מרטין.

11

12

13

14

15